סֻכֶּרֶת הינה מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם. בלטינית שם המחלה הוא Diabetes mellitus. מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מהירה הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. בין הגורמים לעלייה ניתן למנות את הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל בעלי עודף משקל ואלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית ושיפור תוחלת החיים של חולי סוכרת. על פי אומדנים שונים, מספר חולי הסוכרת מסוג 2 בעולם יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון, ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.
הסוכרת פוגעת במנגנונים רבים בגוף האדם, ועלולה לגרום לסיבוכים בעצבים, בכליות, ברגליים, בדם, לטרשת עורקים, רטינופתיה ועוד. סוכרת הינה הסיבה העיקרית לכריתת רגל בעולם המערבי. ברגל סוכרתית מחזור הדם לעתים אינו טוב, העור יבש, ועלול להיות מצופה בקשקשים. במצב כזה נמצאת רגלו של החולה בסיכון להיווצרות פצע או כיב שאינו מחלים. אחד מהגורמים המגבירים את הסיכון הוא העובדה שאצל חולי סוכרת רבים נפגעים עצבי תחושה ברגליים. במצב הזה, במקרה של פגיעה בכף הרגל, אין החולה מרגיש כי נפגע. הוא לא חש תחושות של כאב, חום או קור, הגורמות לאדם בעל תחושה תקינה לסגת מגירויים מזיקים.
מדרסים לחולי סוכרת הינם מדרסים אורטופדיים הנבנים בהתאמה אישית על מנת להתאים בצורה מושלמת לכף הרגל של המטופל. מטרת מדרסים אלו היא למנוע פציעות, לשפר את היציבה ולתקן את אופן הדריכה של כף הרגל. מדרסים אורטופדיים בעלי תכונות המסייעות להקטנת הכוחות והמומנטים הפועלים בכף הרגל, פיזור נכון יותר של העומסים ושימוש נכון בשרירי היציבה. תכונות אלו רלוונטיות בצורה ניכרת לחולי סכרת אשר זקוקים לנוחות מקסימלית.
יחד עם המדרסים לחולי סוכרת, ישנם נעליים אורטופדיות לחולי סוכרת בעלי רפידה נשלפת. נעליים אלו ללא או כמעט וללא תפרים פנימיים, תפרים אלו עלולים לגרום לפציעה בכף רגל של חולה הסכרת אשר אינה חמורה לאדם בריא אך מסוכנת לחולה סכרת.
במקביל לשימוש במדרסים לסכרת, על המטופל להמשיך להגיע לביקורת אצל מומחה כף הרגל על מנת לוודא כי המדרס מתאים בצורה אידיאלית לכף הרגל ושכף הרגל מסתגלת לשימוש במדרס. יש לוודא כי כף הרגל נקייה מיבלות ופציעות שונות. מומחה כף הרגל ידאג להתאים את המדרס לכף הרגל ובמקרה הצורך ידע לערוך את המדרס בהתאם לשינויים הפיזיולוגים המתחרשים בגוף המטופל.